החלק השני מתוך סדרת הפוסטים על הבית החדש שלנו ועל התהליך המטורף! אם עוד לא קראתם את החלק הראשון, כדאי לקרוא אותו ממש כאן! שיפוץ זה תמיד לא פשוט, זו תקופה אינטנסיבית, מלאה בהחלטות שצריך לקבל והפתעות שתמיד קורות בדרך.
עשינו את זה בעצמנו
בשיפוץ שלנו, האתגר היה גדול פי מליון, אנחנו היינו גם בעלי הדירה וגם אנשי המקצוע, אני תכננתי ורועי ביצע. את כל ההריסות, הפינוי, החציבות, האינסטלציה, הגבס, הצבע ואפילו את האריחים במטבח עשינו בעצמינו. כל זה, תוך כדי שיפוץ רהיטים, מיון, אריזות, עבודה והחיים עצמם שכוללים 3 ילדים ועוד בית לתחזק.
הפרוייקט שלנו
זה הרגיש כאילו חודשיים מהחיים שלנו התאיידו, פשוט נעלמו! עבדנו מסביב לשעון ביום והתעלפנו מעייפות בלילה. קיבלנו יחד החלטות, התמודדנו עם הפתעות לא צפויות, מלחיצות ויקרות.
הפתעת השיפוץ
בגלל שהדירה הייתה בשכירות, השתדלנו להפריע כמה שפחות ולא הכנסנו בעלי מקצוע לדירה לפני שקיבלנו מפתח. אחרי שקיבלנו מפתח, הפתעת השיפוץ הכואבת הגיעה יחד עם החשמלאי, שהודיע לנו חגיגית שהחשמל בדירה, איך לומר, קצת לא תקין ובעיקר לא בטיחותי ושההמלצה שלו היא לעשות חשמל חדש בכל הדירה (שעלותו רק K30 וזה בלי לדבר על התשלום לחב' חשמל על המעבר לתלת פאזי).
אחרי השוק הראשוני, הבנו שאין לנו ממש ברירה כי בחשמל ובבטיחות לא משחקים ואחרי לילה לבן שלי, מול המחשב, הייתה תוכנית חשמל לתפארת, מתוכננת ומדוייקת לצרכים שלנו בדיוק!
שברנו המון
גייסנו משפחה וחברים שהם משפחה (שבלעדיהם זה לא היה מצליח!) ויצאנו לדרך!
שברנו המון, בעצם, כל הצד הדרומי של הבית נהרס ונבנה מחדש כדי לאפשר שתי מקלחות, אחת כללית ואחת צמודה ליחידת הורים וחדר עבור אחד מהילדים. כמובן, שבזה לא הסתיימו ההריסות, היה תא שרותים באמצע חדר ההורים, קיר שנבנה מול החלון הגדול באחד החדרים כדי להקטין את המפתח, קיר בכניסה לבית וקיר נוסף באחד החדרים שנהרסו ופינו את מקומם לתכנון החדש.
כבר הרגשנו לא נעים
ככול שהשיפוץ התקדם, הרגשתי איך השכנים שהיו נחמדים בהתחלה כבר מתחילים לאבד סבלנות, אני כל כך מבינה אותם! כמה אפשר לסבול את כל הרעש והחציבות האלה?!?! אני בטוחה שאני, הייתי יוצאת מדעתי! אבל מה יכולנו לעשות? זה לא שאפשר לשפץ בשקט…
חשבתי על זה והחלטתי לא לחכות לסוף השיפוץ כדי להגיד שאנחנו מתנצלים, מבינים וממש מודים להם על הסבלנות ואורך הרוח ולעשות את זה באמצע, והדרך הכי טובה שאני מכירה להגיד תודה, נחשתם נכון! עוברת דרך הקיבה. אז הכנתי עוגיות, קניתי צנצנות, ארזתי יפה ולמרות שממש רציתי להתחבא ולא להתמודד עם הידיעה שמה שכל כך מרגש אותנו, אותם, זה ממש מעצבן עד בלתי נסבל, לקחתי את הצנצנות והלכתי לבקר את השכנים החדשים.
האור בקצה המנהרה
זה נכון שאלה המשפטים הכי מעצבנים שיש אבל זה גם ממש נכון: "תזכרו שהכל זמני", "לכל דבר יש סוף"
אחרי חודשיים, זמניים בהחלט, שלרגעים נראו כמו נצח ולרגעים נראו כמו יומיים, הגיע הסוף, השיפוץ הסתיים, האריזות נגמרו והכל היה מוכן למעבר! למרות שלא כולם האמינו ולמרות שלפעמים הסתכלו עלינו כאילו "ירדנו מהפסים" עמדנו בדד ליין שהצבנו לעצמינו ועברנו דירה סופ"ש אחד לפני שהיינו צריכים למסור את המפתח של הבית באלפי מנשה.
ממש עוד קצת ותוכלו לראות את התמונות של "אחרי", זה יקרה ממש בפוסט הבא! ועד שהוא יגיע, ספרו לי בתגובות איך עבר השיפוץ שלכם?
לפוסט הזה יש 6 תגובות
וואו נוגה! זה מדהים בעיני שעשיתם את הכל לבד! פשוט מטורף. ואיזה כיף שהוספתם רובד נוסף לבית שלכם, כי מה יכול לעשות אותו יותר שלכם מזה שבניתם אותו בארבע ידיים? נהדר!
תודה!
הכי שלנו, היה קשוח אבל שווה הכל 🤩
תודה רבה סיגל!
נגה,
לא ידעתי שכל השיפוץ היה – עבודת יד!
זה מדהים בעיני ונותן השראה… ועוד יותר מכך זו ההנאה מהמוגמר שלאחר הסיום!
אני סקרנית לראות את מה שיצרתם.
מחכה לבאות…
סיגל
הבית החדש המשופץ מדהים.
לא פעם אני רואה בחוץ כורסאות וינטאז׳ ואין לי איך לקחת אותן. שיפוץ הכורסאות מדהים!!!
כל הכבוד לך נוגה!!!!❤️
פינגבק: שיפוץ דירה ישנה - נגה נחמיאס תכנון ועיצוב פנים