אישה אחת, שלושה ילדים ומעבר דירה
יתכן וזה הפוסט הכי חשוף שאי פעם אכתוב (אם כי למדתי שתמיד יש הפתעות בחיים).
התמונות אצלי כבר מזמן, אם להיות כנה אז מעל שנה ובכל זאת, משהו עצר אותי מלהעלות את הפוסט הזה.
לא תכננתי לעבור דירה, לא תכננתי לעזוב את הבית שעיצבתי ותכננתי עם כל כך הרבה מחשבה ואהבתי כל כך, לא תכננתי להתגרש…
ובכל זאת, זה קרה (כבר אמרתי שיש הפתעות בחיים?), מכרתי את הבית ועברתי דירה.
הבית החדש
הדירה שעברתי אליה הייתה בבניין שעבר תמ"א ולדירה התווספו ממ"ד, חדר שירות בגודל של חדר סטנדרטי ומרפסת.
שאר הדירה הייתה ישנה יחסית, ארונות המטבח כבר היו רקובים בתחתית והיו נזילות במקלחת וכמו בכל תמ"א היה צורך לסדר את החיבור בין הישן לחדש כדי שיראה אחיד, הרמוני ומתוכנן ולא כמו שהשאיר הקבלן (מהמטבח עוברים לחדר שירות ומתוך חדר השירות לשני חדרים נוספים).
היו שני דברים עיקריים שהנחו את הבחירות בשיפוץ הנוכחי, תקציב נמוך ובחירת חומרים עמידים כיאה לדירה בשכירות.
הרהיטים מהבית הקודם באו יחד איתי עם תוספות קטנות שהיו נדרשות.
את הוילונות וגופי התאורה השארתי בבית הקודם (מכרתי אותם) כי מה זה בית בלי בגדים? את הבית הנוכחי הלבשתי מחדש.
היה לי חשוב לייצר תחושה של בית עבור הילדים, גם להם המעבר היה לא פשוט בלשון המעטה, רק שנה וחצי קודם לכן הם נפרדו מכל מה שהכירו באלפי מנשה.
חדר השינה שלי
דבר נוסף שהיה חשוב לי מאוד הוא לעצב עבורי חדר שינה שיהיה המקום הפרטי שלי, שיהיה לי נעים בו, שלא "אזניח" את עצמי מרוב דאגה לילדים, זו גם דוגמה אישית מעולה וחשובה בעיניי, אבל זה כבר דיון אחר.
החלטתי שנכון יותר שהבנות יהיו יחד בחדר, למרות שבבית הקודם לכל אחת מהן היה חדר משלה, נשמע לי פחות נוח לישון בחדר שבו נמצאות מכונות הכביסה, למרות שהארון שהן נמצאות בתוכו לא מגלה אפילו לא מעט ממה שקורה בפנים. מכיוון שהחדר כל כך גדול (יחסית לחדר שירות) הוא שימש גם כחדר העבודה שלי.
החדר של הבנות
החדר של הבן
חדר השירות וחדר העבודה
השרותים והמקלחת
השיפוץ תקתק כמו שעון, ניהלתי את הכל בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות, הקושי הגדול הגיע כשהייתי צריכה לארוז…
איך אורזים חיים שלמים, משנים סטטוס ומתמודדים עם כל מה שתהליך גרושין מביא איתו, דואגים לבית הישן וגם לבית החדש, מגדלים 3 ילדים תוך כדי והכל בו זמנית?
אני אגלה לכם, שום דבר לא עושה את זה קל, אבל בהחלט מאוד עוזר, משפחה תומכת וחברות וחברים נפלאים, כאלה שהרימו אותי בכל פעם שהתרסקתי.
כשאני חושבת על זה, אולי יש סיבה טובה שהפוסט והתמונות האלה חיכו שנה, כדי שאוכל לכתוב ממקום שלם ובריא הרבה יותר, מהמקום הנפלא שאני נמצאת בו עכשיו.
צילום: עומרי חת
לפוסט הזה יש 2 תגובות
נגה חקרה את אישה מדהימה מקצועית והשראה
תודה ששיתפת את הדרך והעוצמה הלא ברורה מאיליו
אוהבת ❤️
עוקבת אחריך בפייס הכל נראה מושלם!! מאחלת לך את כל הטוב שבעולם..
נ.ב הייתי שמחה לראות עלויות